כשהשמש שקעה נראה כאילו קוסם ריחף ברחוב, נגע עם מטה הקסם שלו בחלונות הראווה וכישף אותם.
התאורה בחלונות נדלקה ולאט לאט כל חלון התעורר לחיים חדשים, כל חלון והסיפור שלו.
עומד מול חלון ומרגיש כאילו יד נעלמת עוברת דרך הזכוכית יוצאת לרחוב ושואבת אותי פנימה לארץ לעולם לא...
באחד מהם על רקע עץ עם עלים אדומים מוצג שעון בודד והזמן עצר מלכת..
באחר שלוש נשים בשחור לבן עומדות זקופות בעולם של צבעים.
בחוץ על המדרכה גברת עם מגבעת לבנה חלפה לצד חלון בו ספר פתוח ממנו הגיחו שני סוסוני ים
והדמיון מתעורר ויוצר מציאות חדשה.

יואל שתרוג