הכניסה לבית הקפה הייתה חסומה עם סולם, הרמתי את הראש, בעלת המקום עמדה בקצהו עם מכחול, פח צבע כתום, שיפצה את השלט וכתבה פריז בכתום.
כשהבחינה בי אמרה "סליחה, אני כבר מפנה את הכניסה". "זה בסדר" עניתי "הקפה שלי יכול לחכות".
הוצאתי את המצלמה וצילמתי. אלו מתנות קטנות, זה קורה הרבה. רק לפקוח עת העיניים וזה מסתער עליך. גברת על סולם, מדרגות צבעוניות, עציצי צבעונים לצד שולחן משובץ בפסיפס ועוד הפתעות....
כל הזמן שולחים לנו מתנות, צריך לדעת לקבל - ולקחת.

יואל שתרוג